בנוסף, ישנים מצבים שגורמים לבדיקה להיות לא אמינה והם שכיחים יותר ממה שאנחנו חושבים, וקשורים למחלות נלוות, תרופות ואפילו תוספי תזונה
**
מחלות של כדוריות דם האדומות וסוגי אנמיה, זיהום ב HIV, אורמיה, היפרבילירובינמיה, צירוזיס, תת פעילות של בלוטת התריס וכן הריון

כמו כן קיים מקצב גליקוליזציה ( קשירת גלוקוז לחלבון ) שונה בין אנשים שונים
תרופות כמו אפסירין ואופיואידים משפיעים גם הם על אמינות הבדיקה אבל אפילו תוספי תזונה כמו ויטמין C ויטמין E יכולים להשפיע על אמינות המדד

מסיבות אלו וגם בשל ההבנה שאי אפשר להסתמך רק על ממוצע שאינו משקף וריאביליות ערכי גלוקוז, יותר ויותר נעשה שימוש במושג בשם TIR
זה קיצור של TIME IN RANGE והכוונה היא כמה אחוז מהזמן החולה נמצא ביעדי סוכרים רצויים. ( לרוב מוגדרים בין 70 ל 180 )
קיימת קורלציה בין המדדים.
כש TIR מעל ל 70% שקול ל HBA1C של בערך 7%.

ודאי שהיינו מאוד רוצים שהתוויות הסל לסבסוד סנסורי פלאש וסנסורים רציפים יתרחבו לטובת חולי סוכרת טייפ 2

לשם כך בדקו אצל 20 גברים פרמטרים שונים של זרימת דם , ציטוקינים ותפקוד מונוציטים ואנדוטל , 9 הניחו תפילין יומי ו- 11 לא הניחו תפילין .

תוצאות : זרימת הדם הייתה יותר גדולה אצל מניחי תפילין גם אחרי אירוע אחד של הנחת תפילין בנבדקים שקודם לא הניחו אותם.
למניחי תפילין קבועים היו פחות סימני דלקת והפעלת אנדוטל בהשוואה למניח תפילין חד פעמי

מסקנות החוקרים: במחקר ראשוני זה הנחת תפילין משפר תפקוד כלי דם והנחת תפילין קבועה מתאימה לפנוטיפ האנטי דלקתי של התניה מרחוק.
**
לינק למחקר עצמו
https://www.physiology.org/…/f…/10.1152/ajpheart.00347.2018…&
We hypothesized that tefillin use among Orthodox Jewish men (who practice a nonocclusive leather banding of their nondominant arm) will induce a remote ischemic preconditioning phenotype. Chronic use of tefillin in Orthodox Jewish men was associated with increased systolic velocity and attenuated inflammation and monocyte chemotaxis and adhesion versus Jewish men who do not wear tefillin. Acute use of tefillin in both populations augmented brachial artery diameter and blood flow but not inflammatory profiles compared with baseline

 

פוסט זה מוגש כמורה נבוכים לציבור המחפש תשובות

1. לפי המחקרים שקוראים ברשת כבר ממזמן אסור ליטול תרופות ללחץ דם , לא טריטייס ולא אקספורג ולא וקטור ולא דיזותיאזיד. ועדיין, אני ממש לא מציע לאף אחד להסתובב עם ערכי לחצי דם לא מאוזנים

2. צריך לדעת להבדיל בין סוגי מחקרים וחוזק התוצאה שלהם ולהבין שלפעמים הכותרת באתר, המביא את ממצאיו נועדה לעודד טרפיק לאתר, אך לא פרופורציונלית למסקנות הניתנות להסקה ולחוזק ההוכחה של המחקר. הרבה רעש על לא דבר

3. בשנים האחרונות ההנחיית האיגודים המקצועיים היא להשתדל להשיג סידן דרך תזונה נבונה, ואם הההערכה היא שצריכתו נמוכה רק אז לתסף בתוסף סידן.

אפשר לשבת עם דיאטן/ית ולהעריך צריכת סידן יומית ולחפש דרכים להגבירו תזונתית

4. לא לשכוח התעמלות בונה עצם – שחשובה

5. אם יש אבחנה של אוסטאופורוזיס, ההנחייה היא כן ליטול תוסף סידן

6. ויטמין די – יותר חשוב . יש לדאוג לא להיות במחסור ברמותיו . קשה להשיג אותו מהתזונה

לדעתי הדרך הפשוטה ביותר היא ע״י תיסוף של טיפות שהן במינון של 1000 יחידות לטיפה – מספר טיפות פעם בשבוע עם ארוחה – מספר הטיפות מחשוב עי הרופא לפי בדיקת דם .

7. רמות ויטמין די תקינות נקשרו לירידה משמעותית בתמותה מממאירויות והפחתת תחלואה
מספיק להגיע לרמות תקינות שלו. על אף קולות לא מבוססים, שממליצים ליטול כמויות אדירות של ויטמין די

הסתיים והתפרסם מחקר הבטיחות הקרדיווסקולרית של התרופה, שנותן סיבה טובה לחולי הסוכרת ולקהילה הרפואית לחייך.

התרופה לא רק בטוחה, אלא שמטופלים שהיו עליה לעומת זורעת הביקורת הפחיתו ב 12% בצורה מובהקת סטטיסטית מושג בשם MACE . שבעברית זה אומר, אנשים שהיו על התרופה, מעבר לירידה במשקל ולאיזון הסוכרת נהנו מהפחתה במדד משולב שכולל התקפי לב, שבץ מוחי ותמותה לבבית . ( התרופה בדקה אוכלוסייה מגוונת שכללה גם חולי לב וגם חולי סוכרת ללא מחלת לב – בדומה להתפלגותם באוכלוסיה )

בכך מצטרפת התרופה לבני הדודים שלה,
לויקטוזה – תרופה דומה חד יומית
לאוזמפיק – תרופה חד שבועית שמגיעה לארץ בקרוב

אכן, אין כמו שיפור אורח חיים דרך תזונה פעילות גופנית וטיוב כל אורחות החיים כטיפול ראשוני לסוכרת 
אבל טוב, שכשאתה נדרש לטפל בתרופות, אתה יכול לתת תרופות מורידות במשקל, שלא עושות היפו ואף מפחיתות תחלואה ותמותה

אבל מי שטוב לו בלי ארוחת בוקר – יש מספיק בסיס להניח שאם יכריח עצמו לאכול ארוחת בוקר למטרה של ירידה במשקל, הוא עלול להשיג בדיוק ההפך, אז שגם ימשיך בארוחה ראשונה מאוחרת ללא נקיפות מצפון

לקריאה נוספת:

https://www.bmj.com/content/364/bmj.l42?fbclid=IwAR0JvP8b3luiqD–YOOaX-u8mJwgUu3tgBbzQXewhEEPxeddFHbY8FjX7r4

אין שום בעיה עם כל מי שמטופל בחומר הפעיל VALSARTAN של תרופה אחרת כמו VECTOR. 
ההודעה recall לא נוגעת אליו 
אין גם בעיה עם תרופות קומבינציה שמכילות החומר הפעיל בשילוב עם עוד תרופה כמו EXFORGE DUPLEX
כיוון שההזהרה קשורה לפס ייצור מסויים ולא לעצם המהות של החומר הפעיל 
**
מבוטחי מכבי – אתם מחוץ לסיפור. התרופה לא קיימת בכלל במכבי

מדוע בכל זאת לא הכנסתי הכלי הזה למרפאתי ?

לא רק בגלל שמדובר בהוצאה של אלפי שקלים למטופל עבור הבדיקה, שלרוב לא משנה את מצבו, אלא כי למרות שרציתי שכן יהיה

אין מהימנות ואמינות מדעית לבדיקות אלו, ואין היום בכל העולם שום איגוד רפואי של אלרגולוגים או גסטרואנטרולוגים או אימונולוגים, שמוכן לסמוך ידיו על בדיקות אלו , כי זה שמוצאים נוגדנים זה עדיין לא אומר שיש תגובה לא תקינה של הגוף למזון. זאת אומרת עלולים לגזור עליך המנעות ממזון מסוים לעד, בעצם לחינם .

הלוואי שהייתה לבדיקות הנל מהימנות מדעית, כי זו לכאורה סוג של רפואה מבוססת אישית במיטבה, ובהחלט כיוון חשיבה שצריך לשאוף אליו ולהמשיך לנסות לשכלל הכלים האבחוניים

עדיין זכותו של כל אדם לנסות כל דבר שישפר את בריאותו , גם בלי ביסוס מדעי, ומה שעוזר – שיבושם ( אם כי ייתכנו גם תופעות לוואי ארוכות טווח בשל חסרים )

השיטה היותר נכונה, לעניות דעתי, היא שימוש ביומן אכילה ודיאטת אלימינציה בו אדם בודק בנפרד כל מזון חשוד את תגובתו אליו
**
כתבה המתכתבת עם דבריי מהיום בידיעות אחרונות
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5310604,00.html
וכך התפרסם השנה בעיתון אימונולוגי
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29132671

לסיכום, שליטה גליקמית יוצאת דופן בסוכרת סוג 1 עם שיעור נמוך מאוד של תופעות שליליות דווחה על ידי קהילה של ילדים ומבוגרים הצורכים תזונה דלה מאוד בפחמימות

מה למדנו מהמחקר ?
שתזונה דלת פחמימות היא יעילה ובטוחה גם בטייפ 1 וגם בילדים

מה נדרש עוד ?
מחקרים קליניים שנחשבים איכותיים יותר ממחקרי סקר, שייגבו עוד יותר את הטיפול
**
לבריאות