רבות המחלוקות לגבי המקורות העדיפים לאומגה 3, אין ממש עוררין על הצורך להפחית בצריכת אומגה 6 המצויה בשמנים צמחיים שנכנסו לתזונה שלנו בעשורים האחרונים ותורמים לתהליכי הדלקת הכרונית על השלכותיה
( שמן חריע, שמן סויה, שמן חמניות, שמן תירס ..)
אבל בהקשר הזה רוצה לכתוב על דבקות במטרה
**
הראשון שהחל לדבר על אומגה 3 היה חוקר מאונ' אוקספורד, שחקר את התזונה בגנרלנד לאחר מלחמת העולם השנייה, בתקווה להבין מדוע תושביה הניזונים מתזונה שומנית מאוד אינם חולים במחלות לב .
הוא טען שהשומנים שהם אוכלים ( כלבי ים, לוויתנים ) עשירים באומגה 3 . שמגנים על הלב.
בתגובה לטענה "מגוחכת " זו בזמנו – פוטר ממקום עבודתו כחוקר בכיר באוקספורד !
הוא לא התייאש, ערך ניסוי על עצמו , ואכל 100 ימים רק כלבי ים ולוויתנים , מדד מדדי קרישת דם של עצמו וצילם הכל
( נוגדי דלקת הם גם מדללים דם, דבר שחשוב לדעת בהקשר של אינטראקציות עם תרופות מדללות )
לבסוף עולם המדע אימץ את ממצאיו, מי היום לא שמע על אומגה 3 ?
**
לפעמים כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא עלה על רעיון בכל תחום שהוא ,שיכול להועיל מאוד לאנושות, רק שהרעיון הזה אינו עולה בקנה אחד עם רוח הממסד, והוא נתקל בקירות ובתפיסות מיושנות מקובעות מגובות באינטרסים כלכליים איתנים .
כדאי לא להתייאש, לדבוק באמת ולהאמין במטרה ובעצמך , לחוקר מאוקספורד ( ד"ר יו סינקלייר ) זה עבד