1. דגנים, גם מלאים גורמים לעומס פחמימות וסוכר בדם, מה שגורר רמות אינסולין גבוהות ומשם בסיס לתחלואה רבה כמו דלקתיות, צבירת שומן, אבל קשה להפסיק לצרוך אותם למשך כל היום בשל התמכרות מוחית המתווכת ע"י אקסורפינים, חלבונים הנקשרים במח לקוטלניםאופיאידים
2. פיטאטים – מרכיב שנמצא לרוב בקליפת הדגן, אינו מתעכל, נקשר למינרלים ולויטמינים ומונעים ספיגתם
3. האחוז של אותו חלבון מסיס במים בגרעין החיטה שהופך העיסה לדביקה, גדל בשנים האחרונות . כנראה שכשליש מהאוכולסייה רגישה לו, גם מבלי שחולים בצליאק. הגליאדין שבגלוטן מגביר את חדירות המעי, וחלק ממנו נדבק למעי ותורם לתסמונת המעי הרגיש שנמצאת בעלייה, ולדלקתיות בשל שפעול מערכת החיסון בעקבות דליפת מזון לא מעוכל לזרם הדם
4. השרייה, התססה פותרת חלק מבעיות אלו ( כמו לחם שאור ) , אך בימינו השימוש הוא לרוב התפחה מהירה עי שמרים
5. בחולי סוכרת ההימנעות מדגנים מתגמלת במיידיתבירידה ברמות הסוכר, שכן עיקר העומס הגליקמי מגיע מלחם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *